במרכז תערוכת השעונים השנתית: שעוני "רטרו", עם מנגנונים המורכבים מסגסוגות אקזוטיות ויקרות מעידן החלל, לצד עיצובים לוכדי עין וחשיבת סייבר.
בניגוד גמור למסלולי האבולוציה הטכנולוגיים המוכרים בימינו, שעוני המחוגים הקלאסיים – שהומצאו כבר לפני מאות שנים – עדיין ממשיכים לשמור על דומיננטיות בשוק. יתר על כן בעשור האחרון ניכרת חזרה נרחבת לשעונים מכאניים ונטולי סוללה למרות הנחיתות המובהקת של רובם, בהשוואה לשעונים אלקטרוניים.כיום מתחלק שוק השעונים האנלוגיים הזה לכמה פלחים מרכזיים, שלכל אחד מהם מסלול אבולוציה נפרד וקהל יעד נפרד.
שעוני המחוגים האלקטרוניים, שניזונים מהסוללה, פונים לקצה הנמוך עד הבינוני-גבוה של השוק עם טווח מחירים שנע בין דולרים בודדים ועוד אלפי דולרים בודדים בדגמים אלקטרוניים של מותגי יוקרה. מכיוון שטכנולוגיית המנגנונים האלקטרוניים די מיישרת קו בעשור האחרון, ורוב היצרנים רוכשים מודולים אלקטרוניים מוגמרים מספקים גלובאליים, גם רמת הדיוק והאמינות של השעונים האנלוגיים האלקטרוניים בהחלט מיישרת קו.
לפיכך הבידול מתמקד במיתוג – פרסום, עיצוב והשקעה בזכויות לשימוש בשם של בתי עיצוב ואופנה ידועים – באיכות הייצור של הרכיבים "הנראים לעין" ולעיתים גם בחדשנות. היצרנים המובילים מאזור מזרח אסיה חרטו על דגלם את השימוש במקורות אנרגיה ברי-קיימא כתחליף לשימוש בסוללות מתכלות ויש להם של דגמים עם סוללות נטענות סולארית או קבלים שנטענים מתנועות היד. יצרנים אחרים, בעיקר בפלח הגבוה יותר, עם דגמים במחירים של עד אלפי דולרים ליחידה, משקיעים גם בעיצוב עילי ושימוש בחומרים קראמיים מתקדמים לגוף ולרצועה.
מעל כל אלה נמצא שוק שעוני היוקרה, שעדיין נשלט על ידי דגמים עם מנגנון מכאני, כלומר מקור הכוח הוא קפיץ מתיחה או גלגל תנופה. זוהי זירת משחק שונה לגמרי בה מוצמד לשעונים ערך פרמיום בשל רמת המיומנות הידנית של ההרכבה והייצור, המורכבות של המנגנונים שכוללים לעיתים מאות חלקים ובקרת האיכות הגבוהה של יצרני היוקרה.
השוק הזה כולל לא מעט דגמי "רטרו", שיש להם ביקוש כסמל מעמד גם בעולם הסייבר המקושר של ימינו, לצד שעונים בעיצוב היי-טק שמשלבים בתוך המנגנונים חומרים מורכבים וסגסוגות אקזוטיות ויקרות מעידן החלל, לצד עיצובים לוכדי עין וגימיקים מכאניים מורכבים. לא מעט דגמי יוקרה נמכרים בסדרות מוגבלות וממוספרות ונרכשים על תקן של "השקעה לעתיד" על ידי אספנים במקביל ללקוחות, שמשתמשים בשעונים של עשרות אלפי דולרים בשימוש יום יומי שוחק.
וישנם כמובן שעוני התכשיט, שבהם הערך המוסף נובע מהחומרים מהם מורכבים גוף השעון והרצועה ושם הערך נובע מההשקעה האומנותית וכמובן מערך המתכות היקרות ואבני החן. הפלח האולטרה-יוקרתי שנשלט שנים בעיקר על ידי תעשיית השעונים השווייצרית ננשף בשנים האחרונות בעורפו על ידי התעשייה מיפן, ארצות הברית, אירופה סין ורוסיה.
כך או כך אפשר להחזיר את הטלפון הנייד לכיס. שעוני היד עדיין כאן ויישארו איתנו עוד הרבה זמן.